חכמון נ' נתיב אקספרס - תחבורה ציבורית בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 04.12.12 שבה היו מעורבים רכב התובעת ואוטובוס של הנתבעת מס' 1 נהוג ע"י נתבע מס' 2.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

1. נזק לרכב על פי דוח שמאי כולל ירידת ערך בסך של 11,839 ₪.

2. הוצאות שמאי בסך של 842 ₪.

התובעת מעמידה את נזקיה בסכום של 15,000 ₪ כאשר ההפרש בין ההוצאות בפועל לסכום התביעה, נובע מכך שנגרמו לתובעת ובעלה בזבוז זמן ועוגמת נפש כאשר הנתבעים סרבו לסגור את הפרשה מחוץ לקוטלי בהמ"ש.

על פי גרסת התובעת היא באה מרח' אחד העם לכיוון רח' הרצל, והגיעה לתמרור עצור לפני מעבר חציה. היא התחילה לפנות ימינה והבחינה באוטובוס הנתבעת נכנסה לצד שמאל שלה. במהלך הפניה היא צפרה מתוך חשש שרכבה יפגע וכך אומנם היה, וכך היא מסרה לבהמ"ש "הוא גרר אותי. הוא לא עצר. לא היה לי לאן לברוח ממנו" (עמוד 1 שורות 18-19).

לפי טענת התובעת בעת שהיא עמדה ברח' אחד העם, האוטובוס עמד בצד שמאל שלה ושני כלי הרכב החלו את הפניה יחד אך הנתבע חתך את הפניה וכך הייתה התנגשות.

לנתבע 2 גרסה שונה: הוא עמד ראשון בתור כדי לפנות ימינה מרח' אחד העם לרח' הרצל. משום שדובר באוטובוס שאורכו למעלה מ-12 מטר, עליו לקחת סיבוב גדול תוך הפניה וכאשר הוא היה במהלך הסיבוב באה התובעת מצד ימין וניסתה להתברג בינו לבין המדרכה בצד ימין. זו הסיבה אשר בגללה היא התנגשה בדלת אחורית של האוטובוס, כלומר, הוא כמעט סיים את הסיבוב לפני ההתנגשות. היה ביחד עימו באוטובוס מר חלו עבד אלסאלם שגם הוא נהג מקצועי, ונסע עם הנתבע לצורך הכרת קווים. גרסתו תמכה בגרסת הנתבע וכך הוא מסר "הוא צריך להתקדם עד המסלול השני כדי לעשות סיבוב רחב ואם הוא לא יעשה את זה הוא גם יוריד את התמרור עצור. אני לא ראיתי את רכב התובעת. כשיצאנו מהרחוב לא היו רכבים" (עמוד 2 שורות 29-31).

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1. הגעתי למסקנה ששני הנהגים תרמו תרומה שווה לקרות התאונה.

2. באשר לתובעת: גם אם אקבל את עמדתה ששני כלי הרכב עמדו זה לצד זה ביציאה מרח' אחד העם והחלו את הפניה יחד, היא הייתה חייבת לקחת בחשבון שדובר ברכב מסורבל וארוך מאוד הדורש מרחב תמרון גדול כדי לעשות את הסיבוב, ולכן אני חושב שהיא טעתה בשיפוטה כאשר המשיכה לנסוע במקביל אליו.

3. באשר לנתבע מס' 2: גם אצלו נפלה טעות בשיפוט. לא הוא ולא העד שלו הבחינו כלל ברכב התובעת וזאת מכיוון שהיא נכנסה ל"שטח מת", קרי, מחוץ לתחומי המראות של האוטובוס. זה דבר שקורה לא מעט והנתבע היה צריך להיות ער לכך לאפשרות שרכב יבוא מצד ימינו בעת פנייתו ימינה, והוא לא לקח את האפשרות הזו בחשבון וכך תרם את חלקו לתאונה.

4. באשר לגובה הנזק, אין לאפשר לתובעת כל סכום בגין ירידת ערך הרכב וזאת כיוון שהרכב לא תוקן ולא נבדק ע"י שמאי, וכתוצאה מאי תיקון אין לדעת אם יש ירידת ערך ואם לאו.

לכן הנזק האמיתי הוא 11,317 ₪ שמתוך זה מגיע לתובעת מחצית- 5,658 ₪.

לא שוכנעתי שיש בסיס להוסיף נזקים נוספים.

לא מצאתי כל פגם בהתנהלות מטעם הנתבעים.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת 5,658 ₪ ועוד 500 ₪ הוצאות הדיון כאשר הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה עד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ה' אדר תשע"ד, 05 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: